החלטה בתיק ב"ל 15643-06-12

פתח דבר

1.                  התובע הגיש לנתבע ביום 11.4.11 תביעה להכרה בליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל לטענתו כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 15.2.12, בנימוק כי התביעה הוגשה בחלוף יותר מ-12 חודשים ממועד תיעוד ליקוי השמיעה לראשונה בבדיקה מיום 18.1.06, בניגוד להוראת סעיף 84א(א)(3) לחוק. כמו-כן, אף אם התובע היה עונה על תנאי זה, הרי שתביעתו להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה היתה נדחית בהתאם להוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק, בהיעדר פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי המעידות על פגיעה בתפקוד עקב הטנטון. מכאן התביעה דנן.

2.                בדיון שהתקיים ביום 24.9.12 טען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה מחמת השיהוי בהגשתה ובהיעדר תיעוד להחמרה בשמיעת התובע בשיעור של 20 דציבל נוספים לפחות בבדיקה שבוצעה ב-12 החודשים הקודמים למועד הגשת התביעה לעומת בדיקת השמיעה הראשונה מיום 18.1.06. מנגד, טען התובע כי הבדיקה משנת 2006 אינה משקפת נכונה את מצב שמיעתו של התובע ומשכך, הציע למנות מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין אשר יידרש לחוות דעתו הן באשר לאמינות בדיקת השמיעה משנת 2006 בהתייחס למכלול המסמכים הרפואיים שבתיק והן לשאלה בדבר קיומה של החמרה כלשהי במצב שמיעתו של התובע בשנה האחרונה לעומת הבדיקות הקודמות, כאשר לשיעור ההחמרה הנדרש יתייחסו הצדדים בסיכומיהם. הנתבע הסכים להצעה.

3.                אלו הן עובדות המקרה, המוסכמות על הצדדים:

א.                התובע, יליד 1946.

ב.                 התובע עבד משנת 1982 ועד לחודש 12/2001 בתחנת סיכה בנעמן, כעצמאי וכשכיר, כאשר לאחר מכן מחודש 01/2002 ועד לחודש 07/2005 התובע לא עבד.

ג.                   החל מחודש 08/2005 ועד היום עובד התובע בנגרייה, כעצמאי.

ד.                 במהלך עבודותיו בתחנת הסיכה ובנגרייה, נחשף התובע לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) תשמ"ד-1984.

ה.                התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת דמי פגיעה בגין ליקוי השמיעה והטנטון להם הוא טוען, ביום 11.4.11.

מינוי מומחה וחוות דעתו

4.                על יסוד הסכמת הצדדים, מונה ביום 17.12.12 דר' משה אנגלנדר, כמומחה-יועץ רפואי (לעיל ולהלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 3.3.13 ( להלן - חוות הדעת).

5.                בחוות דעתו קבע המומחה, כי לא מצא עדות לליקוי שמיעה בעקבות תקופת עבודתו של התובע בתחנת הסיכה נעמן. לאחר מכן קיים תיעוד ביחס לקיומו של ליקוי שמיעה, כאשר לפי חוות דעתו של המומחה, קיימת פגיעה בתדרי הדיבור הנובעת מהזדקנות ולא מחשיפה לרעש ואילו את הפגיעה בתדרים הגבוהים, המומחה מייחס לרעש המזיק בעבודת התובע בנגריה, החל משנת 2005. באשר לבדיקת השמיעה מיום 18.1.06, שהתובע אינו מוצא כל פגם באמינותה, ציין המומחה כי עקומת השמיעה בבדיקה זו אינה אופיינית לליקוי שמיעה מושרה רעש, כאשר במשך כארבע שנים לאחר מכן לא היו לתובע כל תלונות על ירידה בשמיעה או טנטון.

6.                התובע ביקש להפנות למומחה 6 שאלות הבהרה; משהסכים הנתבע לבקשה ומשמדובר היה בשאלות רלוונטיות נענינו בהחלטתנו מיום 7.4.13 לבקשת התובע במלואה. להלן שאלות ההבהרה ותשובות המומחה עליהן, כפי שנמסרו לבית הדין ביום 22.4.13.

                      א.                     האם נכון, כי בהעדר בדיקות שמיעה שבוצעו לתובע לפני שנת 2006 לא ניתן לקבוע בוודאות, כי התובע לא סבל מירידה בשמיעה לפני שנה זו?

תשובה:          
נכון.

                       ב.                     האם נכון, כי בבדיקת  שמיעה מיום 18/1/06 שבוצעה במכון קשר קיים  "שקע" בעקומת השמיעה בתדר 4000, האופייני לנזק הנובע מחשיפה לרעש מזיק?        
תשובה:

קיים שקע של 5 דציבל שהוא קרוב לודאי טעות מעבדה ולא מעיד על ליקוי שמיעה מושרה רעש. עקומת השמיעה איננה אופיינית לעקומת שמיעה של ליקוי שמיעה מושרה רעש ופרט לשקע הזעיר שלדעתי כמו גם לדעתו של ד"ר טלמון אין לו כל משמעות בדיקת שמיעה זו איננה מתאימה לליקוי שמיעה הנגרם מחשיפה לרעש.